קישורים: יזכור– אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, גלעד לזכרם

נולדה: יז’ תמוז תשי”ז, 16 ליולי 1957

 נפלה: י”ט באדר א’ תשל”ו, 2 בפברואר 1976

בת משה ומלכה. נולדה ביום י”ט באב תשי”ז (16.7.1957) בחיפה. היא התחילה ללמוד בבית-הספר היסודי ‘ארלוזורוב’ שבקרית- חיים, אך נאלצה לעזוב בכיתה ד’, כאשר המשפחה עברה לערד. יעל המשיכה ללמוד בבית-הספר ‘יעלים’ ולאחר-מכן סיימה את לימודיה התיכוניים בבית-הספר המקיף – ערד.

יעל היתה נערה מלאת-חיים, וכך משתקפת דמותה משיר שנכתב לזכרה: “תלתלים כתנת-פסים תכלה/סנדלים שרוכים חיוך/עינים צעירות/מאשרות/לב שובב. /תלתלים/עוטרי מחשבות יפות, /עתיד זוהר. /יעל של החיים/של האינסוף, /של רק תחלת הדרך…”

יעל גויסה לצה”ל בסוף דצמבר 1975, לאחר שהחליטה לעזוב את חבריה בגרעין הנח”ל ‘אביטל’, היא הוצבה בחיל-הכללי (חכ”ל) ושירתה בבסיס בסיני.

ביום י”ט באדר א’ תשל”ו (20.2.1976) נפלה יעל במילוי תפקידה, בתאונת-דרכים בסיני. הובאה למנוחת-עולמים בית-העלמין שבמגדיאל. השאירה הורים ושני אחים.

במכתב-תנחומים להורים השכולים כתבו קציני היחידה: “יעל היתה דוגמה לחריצות ומסירות בעבודה. כל-כולה מקור למוראל גבוה, ובצחוקה התמידי שבתה את לב כולנו. היתה נכונה לעזור לכל אחד בכל-רגע.”

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי ‘יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון)

כשהלב בוכה  

כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

 שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.

כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.

שמע ישראל אלוהי…

 

                                 יוסי גיספן