קישורים: יזכור – אתר להנצחת חללי מערכות ישראל

אבי (אברהם) אביטל

חטיבת גבעתי

נולד:   י’ חשוון תשל”א, 9 בנובמבר 1970. 

 נפטר: ט’ סיוון תשמ”ט, 13 ביוני 1989. 

הבחור הגבוה והחסון נולד דווקא “פג”, עם ערימת שיער שחורה ומבריקה, שמו נקרא על שם הסבא.

אבי, כתינוק רזה וארוך, לבוש יום יום בחליפה נקייה, שקט ורגוע.

אבי כילד מחייך וצוחק, אוהב לצייר, משתתף בתחרות לכישרונות צעירים ומגיע למקום השלישי.

אבי כנער גבוה משכמו ומעלה, חייכן מאד, ערימת שיער מטולטל על ראשו, ספורטאי חזק ואוהב לשחות, משתתף בתחרויות ובאליפות ישראל ב- 1500 מטר חופשי הגיע למקום השלישי.

אבי כעלם, מצטרף לצוות המאמנים הצעירים בשחייה, והופך לדמות מחנכת בזכות עבודתו הרצינית וגישתו החינוכית. אבי, כבוגר בתיכון מצטיין בלימודים בקלות, בוגר, בנוי כהלכה נפשית וגופנית, עם נועם הליכות ומאור פנים המעניק רגעים יפים.

כמעט גבר שלם המפעיל שיקול דעת, חש כל דבר סביבו ומתייחס לכל אדם בדרך ארץ, חבריו כאחיו הם, מטיילים ביחד בכיף, צחוקם מלא שמחת חיים בדיחות והטלפון אינו מפסיק לצלצל. הכתיבה שלו קלה ומשעשעת עם חוש הומור, כתיבה המעלה סיפורי קונדס וצחוק תמידי על השפתיים. שנה וחצי עם החברה אלונה, והוא קורא לה ‘אלוקשקה’.

את המוסיקה של שלמה ארצי אוהב הוא. אבי בוחר בצבא בטייס, הוא מקבל מכתב: ‘עמדת בהצלחה בכל המבדקים לצ”א ומצורף מועד גיוסך לקורס של חיל האוויר’. עם גיוסו לצה”ל ולאחר הגיבוש שהיה קשה מבחינה גופנית, נפסל ועבר לגבעתי, כחייל קרבי.

אבי, בתמונות שתלויות על הקיר, שם עדיין מחייך חיוך יפה ותמים, חיוך יפה ותמים, חיוך שאהב את החיים. והוא עוד לא בן 19, שיער שחור, מטר שמונים ושלושה, עיניים חודרות, פה צוחק, נפש עדינה ולב טהור.